לדלג לתוכן

Blurryface

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Blurryface
אלבום אולפן מאת Twenty One Pilots
יצא לאור 17 במאי 2015
סוגה היפ הופ אלטרנטיבי
אלקטרופופ
מוזיקת היפ הופ
אינדי פופ
מוזיקת פופ
רגאיי
רוק
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 52:23
חברת תקליטים Fueled by Ramen
הפקה ריקי ריד • מייק אליזונדומייק קרוסייטים אנדרסוןטיילר ג'וזף
כרונולוגיית אלבומים של Twenty One Pilots
Vessel
(2013)
Blurryface
(2015)
Trench
(2018)
סינגלים מ-Blurryface
  1. "Fairly Local"
    תאריך יציאה: 17 במרץ 2015
  2. "Tear in My Heart"
    תאריך יציאה: 6 באפריל 2015
  3. "Lane Boy"
    תאריך יציאה: 4 במאי 2015
  4. "Stressed Out"
    תאריך יציאה: 10 בנובמבר 2015
  5. "Ride"
    תאריך יציאה: 12 באפריל 2016
  6. "Heavydirtysoul"
    תאריך יציאה: 9 בדצמבר 2016
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Blurryface הוא האלבום הרביעי של הלהקה האמריקנית Twenty One Pilots אשר יצא לאור ב-17 במאי 2015 דרך חברת התקליטים Fueled by Ramen. השיר המוביל של האלבום, "Fairly Local" יצא ב-17 במרץ 2015. בינואר 2016 עמדו מכירות האלבום בארצות הברית על כ-592,000 עותקים.

רקע והקלטה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהוציאה הלהקה את אלבומם הקודם Vessel בשנת 2013, היא יצאה לסיור מסביב לעולם במטרה לקבל תמיכה בינלאומית באלבומם. תוך כדי הסיור הם לקחו איתם מעין משרד הקלטות נייד, בו יכלו להעלות רעיונות תוך כדי הסיור.

השירים "Heavydirtysoul", ‏"Ride", ‏"Fairly Local", ‏"Tear in My Heart", ‏"Lane Boy" ו-"Doubt" הוקלטו עם המפיק ריקי ריד, בסטודיו "Serenity West Recording" הממוקם בהוליווד, לוס אנג'לס, קליפורניה. השירים "Stressed Out", ‏"Polarize", ‏"Hometown" ו-"Not Today" הוקלטו עם המפיק מייק אליזונדו בסטודיו "Can Am" שבטרזנה, לוס אנג'לס. השיר "Ride" צולם עם ריד בעיר גרוב סיטי, אוהיו. השיר "The Judge" הוקלט עם המפיק מייק קרוסיי בסטודיו "Livingston Studios" הממוקם בלונדון.

השירים "We Don't Believe What's on TV" ו-"Goner" הוקלטו עם ריד בסטודיו "Paramount Recording Studios" הממוקם בהוליווד. השיר "Message Man" הוקלט עם טים אנדרסון בסטודיו "Werewolf Heart" הממוקם בלוס אנג'לס. ניל אברון היה אחראי על המיקסינג של האלבום, ביחד עם עזרתו של סקוט סקרזינסקי, בסטודיו "The Casita" הממוקם בהוליווד. האחראי על המסטרינג של האלבום היה כריס גרינגר בסטודיו "Sterling Sound" הממוקם בניו יורק סיטי, ניו יורק.

האלבום נקרא על שם דמות שהלהקה יצרה בשם "Blurryface". לפי דבריו של ג'וזף, הוא "מייצג את כל הדברים שאני כפרט, אך גם את כל הסובבים, לא בטוחים לגביו"[1]. ג'וזף מאופר בצבע שחור בידיו ובצווארו בזמן הופעותיו החיות ובקליפים של שירי הלהקה, על מנת להציג את Blurryface. על כך אמר "מאוד דרמטי, אני יודע, אבל זה עוזר לי להיכנס לתוך הדמות"[2].

עיצוב האלבום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האומנות והעיצוב של עטיפת האלבום נעשו על ידי ברנדון רייק, Reel Bear Media ווירגילו טזאי. רוב גולד היה מנהל האומנות, בזמן שג'וש סקובל היה בתפקיד האחראי ייצור האריזות. ג'ברי ג'קובס סיפק צילומים.

הוצאה לאור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 במרץ 2015 הלהקה הכריזה על שם האלבום, רשימת ההשמעה ותאריך היציאה שלו. מעריצי הלהקה העמיסו על שרתי אתר הלהקה עקב ניסיונות מרובים באותו זמן לעשות הזמנה מוקדמת לאלבום. באותו היום פרסמה הלהקה את שירם החדש הראשון "Fairly Local" והוציאה לו גם וידאו בערוץ היוטיוב של Fueled By Ramen.

ב-6 באפריל פרסמה הלהקה את השיר השני באלבום, "Tear in My Heart", עם קליפ רשמי שהופץ דרך יוטיוב. השיר השלישי "Stressed Out", יצא לאור ב-28 באפריל עם הקליפ הרשמי שלו. ב-4 במאי העלתה הלהקה ליוטיוב שידור חי שלהם מקליטים את שיר האלבום השישי, "Lane Boy", וצילמו את הקלטת השיר "Ride". כשבוע לאחר מכן, באותה המדיה, הועלה הקליפ לשיר "Ride".

ב-19 במאי 2015, הופיעה הלהקה ב-"iHeartRadio Theater LA" הממוקם בברבנק, קליפורניה על מנת לחגוג את הוצאת האלבום. ההופעה שודרה בשידור חי באתר של iHeartRadio. הלהקה הופיעה בפסטיבלים מ-19 במאי עד ל-14 בדצמבר. ב-20 ביולי יצא לאור הקליפ לשיר "Lane Boy". הלהקה הודיעה על הופעתה בבריטניה, ולאחר דקות ספורות אזלו כל הכרטיסים.

דירוגים מקצועיים
ציוני ביקורות
מקור ציון
Metacritic 80/100 ‏[3]
Alternative Press [4]
The Austin Chronicle [5]
בילבורד [6]
Cleveland.com B ‏[7]
Kerrang! [8]
רולינג סטון אוסטרליה [9]
Sputnikmusic [10]

ביקורות מומחים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

Blurryface קיבל לרוב ביקורות טובות ממומחי מוזיקה. באתר Metacritic האלבום קיבל ציון של ממוצע 80 מתוך 100 לאחר 5 סקירות של מומחי המוזיקה של האתר, ונאמרו עליו ביקורות חיוביות בדרך כלל. גארט קמפס מבילבורד הכתיר את האלבום כ-hot mess (בכוונה טובה)", אך נתן לאלבום ביקורות שונות ואמר כי Blurryface "לא הגיע לרמות של אלבומם הקודם Vessel".

Sputnikmusic ו-Alternative Press נתנו ל-Blurryface ביקורות חיוביות. המומחה, ג'ייסון פטיגראוו, אמר כי האלבום הוא מדהים ושיבח את השירים "Ride", ‏"Polarize", ‏"Message Man", ‏"Tear in My Heart", ‏"We Don't Believe What's on TV", ‏"Goner" ו-"Lane Boy".

האלבום נכלל במספר רשימות שפרסמו גופי תקשורת שונים לסיכום האלבומים הטובים ביותר לשנת 2015, וסיכום האלבומים של העשור השני. כתב העת בילבורד דירג את האלבום במקום ה-74 ברשימתם "100 האלבומים הטובים ביותר של העשור השני".[11]

הצלחה מסחרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

Blurryface היה הצלחה בארצות הברית. הוא הגיע למקום הראשון בבילבורד 200, נמכרו למעל כ-147,000 עותקים בשבוע הראשון להוצאתו בארצות הברית, מה שהפך אלבום זה לאלבום המוצלח ביותר של Twenty One Pilots בארצות הברית. הוא גם האלבום המוביל שפתח את השבוע בארצות הברית. האלבום הצליח מאוד גם בבריטניה והגיע למצעד ה-UK top 40, במקום 14. בנובמבר 2015 נמכרו כבר מעל ל-500,000 עותקים של האלבום מסביב לעולם, חודש לאחר מכן, הלהקה כבר מכרה מעל לכ-505,000 עותקים ברחבי ארצות הברית, ובינואר 2016 המספר עמד כבר על כ-592,000 עותקים שנמכרו בארצות הברית בלבד.

רשימת השמעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל השירים נכתבו על ידי טיילר ג'וזף.

  1. "Heavydirtysoul" –‏ 3:54
  2. "Stressed Out" –‏ 3:22
  3. "Ride" –‏ 3:34
  4. "Fairly Local" –‏ 3:27
  5. "Tear in My Heart" –‏ 3:08
  6. "Lane Boy" –‏ 4:13
  7. "The Judge" –‏ 4:57
  8. "Doubt" –‏ 3:11
  9. "Polarize" –‏ 3:46
  10. "We Don't Believe What's on TV" –‏ 2:57
  11. "Message Man" –‏ 4:00
  12. "Hometown" –‏ 3:54
  13. "Not Today" –‏ 3:58
  14. "Goner" –‏ 3:56

בונוס למהדורה היפנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר כותרת השיר
15. "Guns for Hands"
16. "Lovely"

הצוות שהשתתף בעשיית האלבום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקאים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • פיט גנברג - אמנים ורפרטואר.
  • ברנדון רייק - אומנות ועיצוב.
  • Reel Bear Media - אומנות ועיצוב.
  • וירגילו טזאי - אומנות ועיצוב.
  • ג'ברי ג'קובס - צילום.
  • רוב גולד - מנהל אומנות.
  • ג'וש סקובל - ייצור אריזות.
  • טיילר ג'וזף - מפיק מבצע, קופרודוקציה.
  • כריס וולטמן - מפיק מבצע.
  • ריקי ריד - מפיק מבצע, הפקה (בשירים 1, ‏3-6, ‏8, ‏10 ו-14).
  • מייק אליזונדו - הפקה (בשירים 2, ‏9, ‏12 ו-13).
  • מייק קרוסיי - הפקה (בשיר 7).
  • טים אנדרסון - הפקה (בשיר 11).
  • ניל אברון - מיקסינג.
  • כריס גרינגר - מסטרינג.
  • דראוו קפנר - הקלטות (בשירים 1, ‏3-6, ‏8, ‏10 ו-14).
  • אדם האווקינס - הקלטות (בשירים 2, ‏9, ‏12 ו-13).
  • ג'ו ויארס - הקלטות (בשיר 3).
  • יונתן גילמור - הקלטות (בשיר 7).
  • כריס ספילפוגל - הקלטות (בשיר 11).
  • סקוט סקרזינסקי - סיוע.
  • מייקל פטרסון - סיוע (בשירים 1, ‏4, ‏ 6 ו-8).
  • ברנד אורווד - סיוע (בשירים 2, ‏9, ‏12 ו-13).
  • אלכס גרוסזקי - סיוע (בשירים 3–5).
  • ויקטור לואבנוס - סיוע (בשירים 10 ו-14).
  • סת' פרץ - סיוע (בשיר 11).

מיקומי שיא

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצעדים שבועיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדינה המצעד מקום שיא
אוסטרליהאוסטרליהאוסטרליה מצעד המוזיקה האוסטרלי 11
אוסטריהאוסטריהאוסטריה O3 אוסטריה טופ 40 47
בלגיהבלגיהבלגיה Ultratop Flanders 81
קנדהקנדהקנדה מצעד האלבומים הקנדי 4
דנמרקדנמרקדנמרק Hitlisten 16
הולנדהולנדהולנד MegaCharts 43
פינלנדפינלנדפינלנד The Official Finnish Charts 32
גרמניהגרמניהגרמניה Offizielle Top 100 66
יפןיפןיפן Oricon 61
ניו זילנדניו זילנדניו זילנד מצעד המוזיקה הרשמי של ניו זילנד 11
נורווגיהנורווגיהנורווגיה VG-lista 26
שוודיהשוודיהשוודיה Sverigetopplistan 20
שווייץשווייץשווייץ מצעד הפזמונים השווייצרי 86
בריטניהבריטניההממלכה המאוחדת חברת המצעדים הרשמית 14
ארצות הבריתארצות הבריתארצות הברית בילבורד 200 1
בילבורד - Vinyl Albums 1

מצעדי סוף שנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדינה מצעדי 2015 מקום שיא
ארצות הבריתארצות הבריתארצות הברית בילבורד 200 31
בילבורד - Digital Albums 19
בילבורד - Top Rock Albums 7
מדינה אזור תואר מכירות
קנדהקנדהקנדה קנדה (Music Canada)‏ Gold ‏ 40,000<
בריטניהבריטניההממלכה המאוחדת בריטניה ‏ 54,918
ארצות הבריתארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית (RIAA)‏ Platinum ‏ 592,000

היסטורית הוצאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדינה תאריך
אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה 15 במאי 2015
גרמניהגרמניה גרמניה
יפןיפן יפן
אירלנדאירלנד אירלנד
הולנדהולנד הולנד
פינלנדפינלנד פינלנד 18 במאי 2015
דנמרקדנמרק דנמרק
צרפתצרפת צרפת
פוליןפולין פולין
בריטניהבריטניה בריטניה
האיחוד האירופיהאיחוד האירופי האיחוד האירופי 19 במאי 2015
קנדהקנדה קנדה
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ MTV (2015-04-28), Twenty One Pilots Explain Why Their Album Is Called "Blurry Face" | MTV News, נבדק ב-2019-03-14
  2. ^ Brenna Ehrlich, Um, Why Is The Dude From Twenty One Pilots Covered In Black Goo?, MTV News (באנגלית)
  3. ^ Blurryface by Twenty One Pilots (באנגלית), נבדק ב-2019-03-14
  4. ^ http://www.altpress.com/reviews/entry/review_twenty_one_pilots_blurryface
  5. ^ http://www.austinchronicle.com/music/2015-10-02/twenty-one-pilots-blurryface/
  6. ^ http://www.billboard.com/articles/review/6568865/twenty-one-pilots-blurryface-album-review
  7. ^ Troy L, Twenty One Pilots' 'Blurryface' leaves a haze of disappointment (album review), cleveland.com, ‏2015-05-18 (באנגלית)
  8. ^ http://www.metacritic.com/music/blurryface/twenty-one-pilots/critic-reviews
  9. ^ http://rollingstoneaus.com/reviews/post/twenty-one-pilots-blurryface/1600
  10. ^ http://www.sputnikmusic.com/review/67156/Twenty-One-Pilots-Blurryface/
  11. ^ The A. V. Club, The 50 best albums of the 2010s, The A.V. Club, ‏2019-11-20 (באנגלית)
הקודם:
2015: קולדפלייGhost Stories
פרס המוזיקה של בילבורד לאלבום הרוק המוביל
' 2016: Twenty One Pilots‏ – Blurryface
הבא:
2017: מטאליקהHardwired...to Self-Destruct'