לדלג לתוכן

ג'ו סקרבורו – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
העריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
יצירה באמצעות תרגום הדף "Joe Scarborough"
(אין הבדלים)

גרסה מ־09:18, 5 באפריל 2024

ג'ו סקרבורו
Joe Scarborough
לידה 9 באפריל 1963 (בן 61)
אטלנטה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה University of Alabama (BA)
University of Florida (JD)
מפלגה Independent (2017–present)
בן או בת זוג מיקה בז'ז'ינסקי (24 בנובמבר 2018–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
joescarborough.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תבנית:S-start

תבנית:S-par תבנית:US House succession box תבנית:S-prec תבנית:S-bef תבנית:S-ttl תבנית:S-aft תבנית:S-endצ'ארלס ג'וזף סקרבורו (באנגלית: Charles Joseph Scarborough; נולד ב-9 באפריל 1963) הוא מנחה טלוויזיה אמריקאי, עורך דין, פרשן פוליטי ופוליטיקאי לשעבר שהוא מנחה שותף של התוכנית "Morning Joe" ב- MSNBC עם אשתו השלישית מיקה בז'ז'ינסקי ווילי גייסט. בעבר הוא אירח את "מדינת סקרבורו" באותה רשת. סקרבורו, חבר לשעבר במפלגה הרפובליקנית, היה בבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המחוז הראשון של פלורידה בין השנים 1995 ל-2001. הוא מונה ל"מועצת הנשיא של המאה ה-21" ב-2002 והיה עמית אורח במכון הרווארד לפוליטיקה בבית הספר לממשל באוניברסיטת הרווארד.[1] הוא נבחר ב-2011 בטיים 100 כאחד האנשים המשפיעים ביותר בעולם.[2]

ביוגרפיה

סקרבורו נולד באטלנטה, ג'ורג'יה, ארצות הברית בשנת 1963, בנם של מרי ג'ואנה (לבית קלארק) וג'ורג' פרנסיס סקרבורו, איש עסקים. יש לו שני אחים. ב-1969 עברה משפחתו למרידיאן, מיסיסיפי, ב-1973 לאלמירה, ניו יורק, וב-1978 לפנסקולה, פלורידה. סקרבורו למד בבית הספר התיכון הקתולי פנסקולה. הוא קיבל תואר ראשון באמנויות בהיסטוריה מאוניברסיטת אלבמה ב-1985 ודוקטורט במשפטים מהקולג' למשפטים של אוניברסיטת פלורידה ב-1990. במהלך תקופה זו, הוא כתב מוזיקה והפיק דיסקים עם להקתו, דיקסון מילס והוא גם אימן כדורגל ולימד בתיכון. במהלך שנתו הראשונה בלימודי משפטים, סקרבורו כתב מחזמר על משמיעים טלוויזיוניים בשם "הבשורה על פי אסתר" שהוצג לראשונה באוניברסיטת אלבמה וזכה לביקורות חיוביות. [3] מאוחר יותר, המחזמר הוצג בפסטיבל שייקספיר של אלבמה.

קריירה משפטית

סקרבורו התקבל ללשכת עורכי הדין בפלורידה בשנת 1991 [4] ועסק בעריכת דין בפנסקולה.

התיק המתוקשר ביותר של סקרבורו היה ייצוג זמני של מייקל פ. גריפין (אנ'),[5] שרצח את ד"ר דיוויד גאן כי זה עסק בפלות ב-1993. אביו של גריפין היה חבר של חמו של סקרבורו, והוא הסכים לייצג את גריפין עד שימצא ייצוג הולם.[6] סקרבורו ערך מספר הופעות בבית המשפט בזמן שייצג את גריפין, לפני שהרחיק את עצמו מהתיק,[7] מאוחר יותר אמר (תרגום חופשי): "לא היה שום סיכוי שאני אשתתף במשפט אזרחי, שלא לדבר על משפט עם עונש מוות", בהתייחסו לכך שהתובעים דרשו שגזר הדין נגד גריפין יהיה עונש מוות.[8] עם זאת, סקרבורו סייע לגריפין בבחירת ייעוץ אחר מבין רבים שהציעו את שירותיהם, ועזר להגן על המשפחה מפני החשיפה התקשורתית פרו בונו.[9] [10]

ב-1993 סייע להגשת עצומות והוביל מרד מס שביטל[11] העלאה של שישים וחמישה אחוזים של הארנונה של פנסקולה.[12]

בית הנבחרים של ארה"ב

בחירות

סקרבורו ב-1995

בשנת 1994, סקרבורו נבחר לבית הנבחרים של ארה"ב מטעם מחוז הקונגרס הראשון של פלורידה, והפך לרפובליקני הראשון שייצג את פלורידה פאנהנדל מאז תקופת השיקום שאחרי מלחמת האזרחים האמריקנית. המושב התפנה לאחר שהדמוקרטי ארל האטו פרש לאחר 8 קדנציות. בבחירות הכלליות ניצח סקרבורו את המועמד הדמוקרטי, עורך הדין של פנסקולה וינס "ויני" ויבס ג'וניור, עם 61 אחוז מהקולות.זכייתו של סקרבורו חפפה לגל רפובליקני גדול שאפשר לרפובליקנים לקחת את הרוב בבית הנבחרים לראשונה מזה 40 שנה.

סקרבורו נבחר מחדש עם 72% מהקולות ב-1996, ב-1998 וב-2000.

קביעות

ביוני 2000, במהלך הקריירה שלו בקונגרס, הוא קיבל דירוג של 95 אחוז לכל החיים מהאיגוד השמרני האמריקאי . [13] הוא חתם על החוזה עם אמריקה . סקרבורו היה חבר בוועדות השירותים המזוינים, מערכת המשפט, הרפורמה הממשלתית והחינוך . ב-1998 מונה ליו"ר ועדת שירות המדינה. [14]

סקרבורו היה אחד מקבוצה של כ-40 מחוקקים רפובליקנים טריים שכינו את עצמם "הפדרליסטים החדשים" על שם כתבי הפדרליסט. סקרבורו נבחר למנהל הפוליטי של המחוקקים החדשים. הפדרליסטים החדשים קראו לקיצוץ גורף בממשלת ארה"ב, כולל תוכניות " להפרטה, לוקליזציה, איחוד, [או] חיסול" של משרדי המסחר, החינוך, האנרגיה והשיכון ופיתוח עירוני . יו"ר בית הנבחרים, ניוט גינגריץ', פנה לסקרבורו לעמוד בראש כוח משימה רפובליקני בנושא חינוך, וסקרבורו הכריז: "המטרה שלנו היא להוציא כמה שיותר כסף, כוח וסמכות מוושינגטון ולהכניס כמה שיותר כסף, כוח וסמכות לכיתות." ג'ון קאסיץ' , אז יו"ר ועדת התקציב של בית הנבחרים, אימץ את השפה של סקרבורו תוך חיסול מחלקת החינוך הפדרלית בהחלטת התקציב של בית הנבחרים של 1996. התקציב עבר בהצבעה של 238–193. סקרבורו והקבוצה מילאו תפקיד מרכזי בלחיצה על גינגריץ' לקיים את הבטחת הרפובליקה הדמוקרטית לאזן את התקציב הפדרלי. [15]

סקרבורו תמך במספר עמדות נגד הפלות בזמן שהותו בקונגרס. [16] הוא הצביע בעד חוק נפגעי אלימות שטרם נולדו, שהפך לפשע פגיעה בעובר במהלך ביצוע פשעים אחרים.[17]

סקרבורו נתן חסות להצעת חוק שתאלץ את ארה"ב לפרוש מהאו"ם תוך תקופת מעבר של ארבע שנים [18] ולהחליפו בארגון בינלאומי של מדינות דמוקרטיות. [19] הוא הצביע בעד הפיכת התאגיד לשידור ציבורי לעצמאי על ידי ביטול המימון הפדרלי. הוא גם הצביע בעד "חוק השימור של מדיקר של 1995", אשר חתך את הצמיחה החזויה של מדיקר ב-270 מיליארד דולר במשך עשר שנים. סקרבורו היה אחד הרפובליקנים הבודדים בבית שהצביעו נגד המאמצים של גינגריץ' לקצץ במימון מדיקאייד והרפובליקני היחיד במשלחת בפלורידה שהצביע נגד הקלות בתמלוגים לקידוחי נפט, שסקרבורו טען כ"רווחה תאגידית". [20] הוא הצביע נגד " חוק הגנת משרות לעסקים קטנים משנת 1996 ", שהעלה את שכר המינימום ל-5.15 דולר. לסקרבורו היה מאזן הצבעה שמרני בנושאים כלכליים, חברתיים ומדיניות חוץ, אך הוא נתפס כמתון בנושאי סביבה וזכויות אדם, כולל תמיכה בסגירת בית הספר של אמריקה והגנה על הטרוריסטית הנאשמת לורי ברנסון.(אנ') [21] סקרבורו גם חבר למנהיגי זכויות האזרח במאמץ שנוי במחלוקת לשנות את שמו של רחוב פנסקולה היסטורי לרחוב על שם מרטין לותר קינג, ג'וניור.

בזמן שהותו בקונגרס, סקרבורו קיבל מספר פרסים, כולל "פרס ידיד משלם המסים" מאת אמריקאים לרפורמת מס ; פרס "השומר של עסקים קטנים" מהפדרציה הלאומית לעסקים עצמאיים ; "פרס רוח הארגון" של לשכת המסחר של ארצות הברית ; "פרס גיבור משלם המסים" מטעם האזרחים נגד פסולת ממשלתית ; ו"פרס זכויות שומר הגיל השלישי" מטעם עמותת 60 פלוס. בשנת 1996, סקרבורו נאם בארוחת המועצה של אגודת ג'ון בירץ' בוודלנד הילס, לוס אנג'לס.[22]

סקרבורו היה אחד מ-228 חברי בית הנבחרים שהצביעו בעד הדחת ביל קלינטון בדצמבר 1998.[23]

חברות בוועדה

היסטורית בחירות

Florida's 1st congressional district: Results 1994–2000[24]
Year Democratic Votes Pct Republican Votes Pct
1994 תבנית:Party shading/Democratic |Vince Whibbs align="right" תבנית:Party shading/Democratic |70,416 תבנית:Party shading/Democratic |38% תבנית:Party shading/Republican |Joe Scarborough align="right" תבנית:Party shading/Republican |112,974 תבנית:Party shading/Republican |62%
1996 תבנית:Party shading/Democratic |Kevin Beck align="right" תבנית:Party shading/Democratic |66,495 תבנית:Party shading/Democratic |27% תבנית:Party shading/Republican |Joe Scarborough align="right" תבנית:Party shading/Republican |175,946 תבנית:Party shading/Republican |73%
1998 תבנית:Party shading/Democratic |Tom Wells (write-in) align="right" תבנית:Party shading/Democratic |663 תבנית:Party shading/Democratic |0% תבנית:Party shading/Republican |Joe Scarborough align="right" תבנית:Party shading/Republican |140,525 תבנית:Party shading/Republican |99.5%
2000 תבנית:Party shading/Democratic |Unopposed align="right" תבנית:Party shading/Democratic |N/A תבנית:Party shading/Democratic |0% תבנית:Party shading/Republican |Joe Scarborough align="right" תבנית:Party shading/Republican |226,473 תבנית:Party shading/Republican |100%

התפטרות

במאי 2001, חמישה חודשים לתוך כהונתו הרביעית בקונגרס, סקרבורו הצהיר על כוונתו להתפטר כדי לבלות יותר זמן עם ילדיו. על התפטרותו אמר סקרבורו, "ההבנה הגיעה אלי שילדיי בשלב קריטי של חייהם ואני מעדיף להישפט בסוף חיי כאבא מאשר כחבר קונגרס". [25] באוקטובר 2001 נערכו בחירות מיוחדות במקום סקרבורו. מאז, סקרבורו שקל לחזור לפוליטיקה מספר פעמים. [26] [27] [28] בשנת 2017 עזב סקרבורו את המפלגה הרפובליקנית כדי להפוך לעצמאי.[29]

קריירה תקשורתית

בשנת 1999, בעודו משרת בקונגרס, הקים סקרבורו את העיתון השבועי החינמי באזור פנסקולה "The Florida Sun". העיתון התמזג ב-2001 וכיום ידוע בשם "Independent News".

לאחר שעזב את הקונגרס, סקרבורו עבד כעורך דין סביבתי בפלורידה. [30]

באפריל 2003, התוכנית "מדינת סקרבורו" (Scarborough Country) עלתה לשידור לראשונה כתוכנית פריים טיים לילית ב-MSNBC. התוכנית סיקרה פוליטיקה ותרבות פופולרית

ב- 2005 סקרבורו שידר את התוכנית מבילוקסי, מיסיסיפי מיד לאחר הוריקן קתרינה. לאחר שלושה ימים של דיווחים על המצב, קרא סקרבורו למצב באזור חוף המפרץ "לא פחות מביזיון לאומי". [31] ה"טיימס-פיקיון" כתב כי חוויותיו של סקרבורו "הכניסו אותו לרשימה הקצרה של אושיות הרשת והכתבים שהמשימות עבורם של חוף המפרץ במהלך ומיד אחרי קתרינה הוכיחו עצמן כמצילות חיים". [32] בגלל הביקורת של סקרבורו על הנשיא בוש, ה"סן פרנסיסקו כרוניקל" אמר שסיקור קתרינה שלו "הפך לצפיית חובה". [33] ההיסטוריון הנשיאותי דאגלס ברינקלי כתב בספרו על קתרינה, "המבול הגדול", כי "ג'ו סקרבורו עסק בעיקר בהרס לאורך חוף המפרץ... והאבחנה שלו לגבי הכשלים הייתה מדוייקת מאד." [32]

במאי 2007, הוא החל לארח את התוכנית "Morning Joe".[34]

במאמר ל"וושינגטון פוסט" באוגוסט 2016, סקרבורו טען שהמפלגה הרפובליקנית חייבת "לזרוק את דונלד טראמפ" כמועמד לנשיאות שלה. בהתייחס לדבריו של טראמפ על הילרי קלינטון והתיקון השני, כתב סקרבורו: "נחצה קו עקוב מדם שאי אפשר להתעלם ממנו. סוף סוף, דונלד טראמפ לא הותיר למפלגה הרפובליקנית שום אפשרויות מלבד לפעול בנחישות ולעצור את הרכבת הפוליטית הזו מלהרוס את הפסים לפני שמשהו נורא יקרה". [35]

ביוני 2017, סקרבורו ובז'ז'ינסקי היו יעדים לציוצים של הנשיא טראמפ, שבתגובה לסיקורם את הממשל שלו, כינו את סקרבורו כ"פסיכו ג'ו" וכינו את בז'ז'ינסקי "מיקה מטורפת עם מנת משכל נמוכה", תוך טענה שהיא " דיממה קשות ממתיחת פנים" כאשר נתקל בה בעבר במאר-א-לאגו.[36] [37] [38] הזוג הגיבו במאמר ב"וושינגטון פוסט", שבו ציינו כי פקידי הבית הלבן אמרו להם שהנשיא יבטל מאמר שעמד לצאת בנשיונל אינקוויירר" אם הם יתנצלו בפני טראמפ על הסיקור השלילי שלו. [39] הציוצים של הנשיא זכו לביקורת ממחוקקים רפובליקנים רבים, כולל יושב ראש הבית פול ריאן ,הסנאטורים ג'ון מקיין, סוזן קולינס, בן סאס, לינדזי גרהאם וליסה מרקאוסקי.[40]

טראמפ גם רמז ל"האשמות פרועות ורמזים נטולי עובדות" [41] הנובעות מתקרית מתקופתו של סקרבורו בקונגרס . ב-20 ביולי 2001, בזמן שסקרבורו שהה בוושינגטון, [42] אחת מהעוזרות של סקרבורו, לורי קלוסוטיס, נמצאה מתה על רצפת משרדו בקונגרס בפורט וולטון ביץ', פלורידה.[43] [44] נתיחה שלאחר המוות קבעה שאי סדירות במסתמי הלב שלא אובחנה גרמה לבת ה-28 לאבד את הכרתה, ליפול ולפגוע בראשה בקצה השולחן יום קודם לכן. [43] [45] אמצעי התקשורת שעסקו בספקולציות לגבי המוות, קושרות אותו לעתים קרובות עם התפטרותו של סקרבורו מהקונגרס, עליו הו��יע במאי. [46] הטענה שסקרבורו היה מעורב במוות קודמה על ידי המו"ל מרקוס מוליצס ועל ידי יוצר הסרטים מייקל מור, שרשם את שם הדומיין JoeScarboroughKilledHisIntern.com.[47] מאז 2017, טראמפ החייה את השמועה שהופרכה וקרא לחקירה נוספת. ה"וול סטריט ג'ורנל", ה"ניו יורק פוסט" ו"דה וושינגטון אקזמינר" גינו את דבריו של טראמפ. "זה מדהים שיש לנו נשיא שמנסה לגרום למישהו להעמיד לדין את האדם שהוא מחשיב כמבקר הראשי שלו בתקשורת", הגיב סקרבורו ב-2020. "זה מה שפוטין עושה. זה מה שאורבן עושה. זה מה שאוטוקרטים עושים במשך מאות שנים". [42] במאי 2020, האלמן של קלוסוטיס כתב מכתב למנכ"ל טוויטר , ג'ק דורסי, והתחנן בפניו למחוק את הציוצים של טראמפ ואמר "הנשיא טראמפ צייץ ביום שלישי לכמעט 80 מיליון העוקבים שלו תוך שהוא רומז לשקר שהופרך שוב ושוב שאשתי נרצחה על ידי הבוס שלה, נציג ארה"ב לשעבר ג'ו סקרבורו". קארה סווישר המשיכה במאמר ב"ניו יורק טיימס" ב-26 במאי 2020, וקראה בטוויטר לחייב את טראמפ לחוקי החברה. [48] באותו יום, טוויטר החלה לבדוק את הפוסטים של טראמפ ולהחיל אזהרות על הציוצים שלו שהוא העלה טענות שגויות לגבי הצבעה בדואר. [49]

באוגוסט 2019, סקרבורו ספג ביקורת לאחר שפרסם ציוצי קונספירציה על מותו של ג'פרי אפשטיין, מולטימיליונר פיננסי אמריקאי ועבריין מין מורשע. סקרבורו צייץ בטוויטר: "בחור שהיה לו מידע שהיה הורס חיים של גברים עשירים וחזקים בסופו של דבר מת בתא הכלא שלו. כמה צפוי... רוסי". [50]

בינואר 2021, סקרבורו יצא נגד משטרת גבעת הקפיטול על כך שאיפשרה את התקיפה בקפיטול של ארה"ב על ידי תומכי דונלד טראמפ. הוא טען שמדובר במוסר כפול שכן אילו העבריינים היו שחורים או מוסלמים, סביר להניח שהם היו מטופלים בצורה קשה יותר.

Morning Joe

סקרבורו ב- Morning Joe עם המארחת המשותפת (ועכשיו בת הזוג) מיקה בז'ז'ינסקי

ב- 2007, סקרבורו הפך לאחד המארחים הקבועים של תוכניות הבוקר ב- MSNBC.

"Morning Joe" היא תוכנית חדשות ושיחות אירוח של MSNBC המשודרת בימי חול מ-6 בבוקר עד 10 בבוקר שעון המזרח . היא כוללת את ג'ו סקרבורו המספק דיווחים ארגוניים ודיון בחדשות היום בפורמט פאנל עם המארחים המשותפים מיקה בז'ז'ינסקי וילי גייסט. התוכנית כוללת דיונים מעמיקים שעוזרים להניע את השיחה הפוליטית של היום. הביקורות הראשוניות היו חיוביות. ה"ניו יורק טיימס" אמר שזה "לא דומה לשום דבר אחר בטלוויזיה הבוקר" [51] וב"אמריקן ג'ורנליזם ריוויו" אמרו שהתוכנית "קבעה את סדר היום לחדשות היום". [52]

בשנת 2007, ראש עיריית ניו יורק מייקל בלומברג הצטרף לגיסט, בז'ז'ינסקי, נשיא MSNBC פיל גריפין וסקרבורו כדי לגזור את הסרט על הסט החדש של Morning Joe בבניין קומקאסט.[53]

התוכנית הפכה פופולארית בוושינגטון, והופיעה על המסכים בחדר הכושר של הקונגרס ובמטוסי הממשלה. סקרבורו סיקר את הבחירות והכנסים לנשיאות. ב-2015 הוא ראיין את המועמד הרפובליקני לנשיאות דונלד טראמפ וסיים את הראיון בפתאומיות, אך חידש אותו לאחר הפסקת הפרסומות. לאחר שהכיר את סקרבורו במשך שנים, טראמפ היה מרבה להתקשר לתוכנית במהלך הקמפיין הראשון שלו לנשיאות. כמו כן, דווח כי הנשיא ביידן מתקשר לסקרבורו לעתים קרובות כדי לקבל את דעתו של המארח בנושאים שונים. Morning Joe היא התוכנית האהובה על הנשיא, והיא משפיעה למי הוא יקשיב ואיך הבית הלבן מתנהל. [54]

על פי דירוג נילסן בשנת 2016, ל- "Morning Joe" היה את מספר הצופים הגבוה ביותר של MSNBC[55] סקרבורו הוא גם אורח קבוע בתוכניות החדשות של NBC ו-MSNBC והופיע ב"Meet the Press" מספר פעמים.[56]

בשנת 2023, "Morning Joe" הייתה תוכנית הבוקר מספר 1 בכבלים בניו יורק ובוושינגטון הבירה. ברמה הלאומית,היא מדורגת במקום השני בכל הטלוויזיה בכבלים במשבצת הזמן שלה זו השנה השביעית ברציפות. באוגוסט 2023, Adweek דיווחה כי התוכנית הייתה תוכנית חדשות הבוקר הנצפית ביותר בכבלים.

רדיו

ב-8 בדצמבר 2008, סקרבורו ומיקה ברז'ינסקי החלו להערוך תוכנית רדיו של שעתיים בערוץ WABC (770 AM) בניו יורק.[57] [58] [59] ב-26 באפריל 2010, תוכנית הרדיו הוצאה "להפסקה", על מנת לפתח מחדש את הפורמט לתוכנית חדשה של שלוש שעות. [60] התוכנית לא חזרה.

ספרים

סקרבורו הוציא את ספרו הראשון, Rome Wasn't Burnt in a Day: The Real Deal on how Politicians, Bureaucrats and other Washington Barbarians are failing America, [61] ב-4 באוקטובר 2005.

בספרו השני, The Last Best Hope, [62] שיצא ב-9 ביוני 2009, סקרבורו התווה תוכנית שתעזור להנחות את השמרנים בחזרה לרוב פוליטי לאחר תבוסותיהם בבחירות אמצע הקדנציה ב-2006 ובבחירות לנשיאות ב-2008 .

ב-12 בנובמבר 2013, סקרבורו הוציא את ספרו השלישי, The Right Path: From Ike to Reagan, How Republicans Once Mastered Politics- and Can Again . [63]

ב-24 בנובמבר 2020, סקרבורו הוציא את ספרו הרביעי, Saving Freedom: Truman, the Cold War, and the Fight for Western Civilization . [64]

מוסיקה

סקרבורו הוציא את מיני-אלבום הבכורה שלו, Mystified, ב-23 ביוני 2017. באותו יום שוחרר גם סרטון לרצועת הכותרת של ה-EP בהשראת הגל החדש.[65]

פרסים וכבוד

  • סקרבורו נבחר ברשימת האנשים המשפיעים ביותר בעולם לשנת 2011 טיים 100.
  • לצד מיקה בז'ז'ינסקי, בשנת 2012 נבחר סקרבורו ברשימת "שחקני כוח המדיה המובילים" של ואניטי פייר .
  • בשנת 2016, סקרבורו נכנס להיכל התהילה של הכבלים עם מיקה בז'ז'ינסקי.
  • בשנת 2017, הרווארד העניקה לסקרבורו ולבז'ז'ינסקי מלגת ביקור במכון לפוליטיקה של בית הספר הרווארד קנדי.
  • סקרבורו זכה עם בז'ז'ינסקי ב-2018 בפרס התיקון הראשון של קרן הרדיו הטלוויזיה הדיגיטלית של לאונרד זיידנברג על תרומה גדולה להגנה על חירויות התיקון הראשון.
  • בשנת 2022, סקרבורו, בז'ז'ינסקי ווילי גייסט זכו בתואר המשפיעים ביותר של Mediaite במדיה החדשות.

חיים אישיים

בשנת 1986, סקרבורו התחתן עם מלאני הינטון. לזוג נולדו שני בנים [66] והם התגרשו ב-1999. בזמן שראיין את רוברט פ. קנדי ג'וניור ביוני 2005, הביע סקרבורו דאגות לגבי האפשרות שאחד מבניו סבל מנזק חיסון (ראה מחלוקת תימרוסל ). סקרבורו אמר, "לבני, יליד 1991, יש צורה קלה של אוטיזם שנקראת אספרגר. כשעסקתי בעריכת דין וגם כשהייתי בקונגרס, ההורים היו כל הזמן באים אליי, והם היו מביאים לי קלטות וידאו של הילדים שלהם, וכולם היו בערך בגיל של הבן שלי או צעיר יותר. אז משהו קרה ב-1989".[67]

באוקטובר 2001 התחתן סקרבורו עם אשתו השנייה, סוזן וורן, עוזרת לשעבר של מושל פלורידה ג'ב בוש ועובדת לשעבר בוועדת הקונגרס. בתם נולדה באוגוסט 2003; בנם נולד במאי 2008. סקרבורו וורן התגרשו בינואר 2013. [68]

נכון לשנת 2016 סקרבורו מתגורר בניו כנען, קונטיקט, פרבר עשיר של העיר ניו יורק. וכן בבעלותו בית ביופיטר, פלורידה. בתחילת 2017, במהלך טיול לאנטיבס, צרפת, התארס סקרבורו עם מנחת הטלויזיה שלצידו מיקה ברזז'ינסקי. [69] הזוג התחתן ב-24 בנובמבר 2018 בוושינגטון, די.סי, בטקס שהונחה על ידי נציג ארה"ב אלייז'ה קמינגס.[70]

הערות שוליים

תבנית:U.S. Florida Representativesתבנית:USCongRep-start תבנית:USCongRep/FL/104 תבנית:USCongRep/FL/105 תבנית:USCongRep/FL/106 תבנית:USCongRep/FL/107

תבנית:USCongRep-endתבנית:MSNBC personalities

  1. ^ Gavel, Doug. "MSNBC'S Morning Joe Hosts Joe Scarborough and Mika Brzezinski Join Harvard Kennedy School's Institute of Politics as Fellows". Harvard Kennedy School. The President and Fellows of Harvard College. אורכב מ-המקור ב-14 ביולי 2017. נבדק ב-31 במאי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "The 2011 Time 100". Time. 21 באפריל 2011. אורכב מ-המקור ב-24 באפריל 2011. נבדק ב-28 באוגוסט 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ "'Scarborough Country' for May 27", NBC News Archives, 28 במאי 2004, נבדק ב-8 בספטמבר 2023 {{citation}}: (עזרה)
  4. ^ "Scarborough, Charles Joseph". Biographical Directory of the United States Congress. נבדק ב-18 במרץ 2006. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ William Booth (11 במרץ 1993). "Doctor Killed During Abortion Protest". p. A01. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Barrett, Wayne (2009-06-05). "Barrett: Morning Joe Finally Breaks His Silence About Defending Abortion-Doc Killer". The Village Voice. נבדק ב-2023-08-28.
  7. ^ Berke, Richard L. (24 באוקטובר 1994). "The 1994 Campaign: The South". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ Barrett, Wayne (1 באפריל 2008). "Bruise Brother". The Village Voice. אורכב מ-המקור ב-5 ביוני 2009. נבדק ב-22 ביולי 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ Griffin, Laura (13 באפריל 1993). "Area lawyer hired in clinic killing". St. Petersburg Times. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ Kaczor, Bill (2 בנובמבר 1994). "Abortion an Unmentionable Issue in District Hit by Anti-Abortion Violence". Associated Press. נבדק ב-30 באוגוסט 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ "The Miami Herald 10 Nov 1994, page 362". Newspapers.com (באנגלית). נבדק ב-2023-08-28.
  12. ^ Michael Barone, Richard E. Cohen, The Almanac of American Politics, National Journal Press, 2002, pages 374–76.
  13. ^ "2000 U.S. House Ratings". אורכב מ-המקור ב-25 ביוני 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "MSNBC Host Highlights Blackburn Institute's 20th Anniversary Symposium". University of Alabama. 12 באוגוסט 2014. נבדק ב-24 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Gray, Jerry (1995-12-29). "Battle Over the Budget: The Overview: Gingrich Returns to Fimer Stand on Budget Accord". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2023-08-28.
  16. ^ "Joe Scarborough on the Issues".
  17. ^ "Final vote results for roll call 89". clerk.house.gov. נבדק ב-7 בדצמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Shoop, Tom (1 במאי 1995). "Not Dead Yet (5/1/95) – www.GovernmentExecutive.com". Govexec.com. נבדק ב-22 במאי 2011. {{cite web}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל, August 2023)
  19. ^ Lippman, Thomas W. (1995-11-06). "Florida GOP Freshman Moves to Scuttle the U.N." Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2023-08-28.
  20. ^ "GOP's Scarborough breaks with party on oil drilling". Tampa Bay Times (באנגלית). נבדק ב-2023-08-28.
  21. ^ Mary McGrory (1 ביולי 2001). "Captive Parents". The Washington Post. נבדק ב-4 בינואר 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ "Congress Today: A Speech by Freshman Congress Joe Scarborough". Podomatic. 29 במרץ 2023. נבדק ב-31 באוגוסט 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "Roll Call: See How Your Representative Voted". 20 בדצמבר 1998. נבדק ב-1 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ "Election Statistics". Office of the Clerk of the House of Representatives. אורכב מ-המקור ב-7 באפריל 2011. נבדק ב-24 באפריל 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ Kaczor, Bill (21 במאי 2001). "U.S. Rep Scarborough to resign". The Florida Times-Union. אורכב מ-המקור ב-24 באפריל 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ "'Scarborough Country' for March 9 – Morning Joe – NBC News". NBC News. 3 באוקטובר 2006. נבדק ב-22 במאי 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ Jeremy Wallace (9 בפברואר 2009). "Morning Joe or Sen. Joe". Sarasota Herald Tribune. נבדק ב-9 בפברואר 2009. {{cite web}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל, August 2023)
  28. ^ Vigdor, Neil (16 ביוני 2015). "Scarborough ponders return to politics after MSNBC - Connecticut Post". Ctpost.com. נבדק ב-25 בפברואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ Cummings, William (11 ביולי 2017). "'Morning Joe' Scarborough is leaving the Republican Party". USA Today. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ "Scarborough Country". NBC News. 30 באוקטובר 2003. נבדק ב-27 בספטמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ "Katrina: Joe Scarborough Calls Situation A "National Disgrace"". www.adweek.com (באנגלית אמריקאית). 2005-09-02. נבדק ב-2023-11-20.
  32. ^ 1 2 Times-Picayune, Dave Walker, NOLA com | The (2009-11-19). "MSNBC's 'Morning Joe' comes to New Orleans to promote volunteerism". NOLA.com (באנגלית). נבדק ב-2023-11-20.
  33. ^ Goodman, Tim (2005-09-07). "In the madness of hurricane and its aftermath, TV is the..." SFGATE (באנגלית). נבדק ב-2023-11-20.
  34. ^ Weprin, Alex (24 בספטמבר 2007). "MSNBC Makes It Official: Dan Abrams, Morning Joe Join Lineup". Next TV. נבדק ב-27 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ Scarborough, Joe (9 באוגוסט 2016). "The GOP must dump Trump". The Washington Post. נבדק ב-10 באוגוסט 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  36. ^ Dale, Daniel (29 ביוני 2017). "'Bleeding badly from a face-lift': Donald Trump just tweeted sexist insults at a female TV host". Toronto Star. {{cite news}}: (עזרה)
  37. ^ Donald J. Trump [@realDonaldTrump] (29 ביוני 2017). "I heard poorly rated @Morning_Joe speaks badly of me (don't watch anymore). Then how come low I.Q. Crazy Mika, along with Psycho Joe, came." (Tweet). ארכיון מ-29 ביוני 2017 – via Twitter. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ Donald J. Trump [@realDonaldTrump] (29 ביוני 2017). "...to Mar-a-Lago 3 nights in a row around New Year's Eve, and insisted on joining me. She was bleeding badly from a face-lift. I said no!" (Tweet). ארכיון מ-29 ביוני 2017 – via Twitter. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ Brzezinski, Mika; Scarborough, Joe; Brzezinski, Mika; Scarborough, Joe (30 ביוני 2017). "Donald Trump is not well". The Washington Post. נבדק ב-24 באוגוסט 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  40. ^ Daniella Diaz (29 ביוני 2017). "GOP lawmakers blast Trump's 'Morning Joe' tweets". CNN. נבדק ב-24 באוגוסט 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ "Trump Pushes a Conspiracy Theory and Falsely Accuses a TV Host of Murder - The New York Times". The New York Times. 2020-05-27. אורכב מ-המקור ב-27 במאי 2020. נבדק ב-2023-12-20. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ 1 2 Baker, Peter; Astor, Maggie (26 במאי 2020). "Trump Pushes a Conspiracy Theory That Falsely Accuses a TV Host of Murder". The New York Times. נבדק ב-27 במאי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  43. ^ 1 2 "Stories from 2001 related to Scarborough aide Klausutis' death - Fort Walton Beach, FL". Northwest Florida Daily News. נבדק ב-28 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  44. ^ Sarkis, Stephanie (24 במאי 2020). "Why Trump Falsely Accuses Scarborough Of A Death". Forbes. {{cite news}}: (עזרה)
  45. ^ Adair, Bill (28 באוגוסט 2001). "State: Aide found dead had said she felt ill". St. Petersburg Times. אורכב מ-המקור ב-16 באוקטובר 2008. נבדק ב-28 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ McLaughlin, Tom (11 בדצמבר 2017). "Trump tweet dredges up conspiracy theories about Joe Scarborough aide". NWF Daily News. {{cite news}}: (עזרה)
  47. ^ Mirkinson, Jack (17 ביוני 2015). "Remember When a Dead Intern Was Found in Joe Scarborough's Office?". Gawker. {{cite news}}: (עזרה)
  48. ^ Swisher, Kara (26 במאי 2020). "Twitter Must Cleanse the Trump Stain". The New York Times. נבדק ב-20 בדצמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ Breuninger, Dan Mangan,Kevin (2020-05-26). "Twitter fact-checks Trump, slaps warning labels on his tweets about mail-in ballots". CNBC (באנגלית). נבדק ב-2023-12-20.
  50. ^ "MSNBC News Host Joe Scarborough Criticized For Tweeting Conspiracy Theories Following Jeffrey Epstein's Apparent Suicide". Newsweek. 10 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  51. ^ STEINBERG, JACQUES (2008-06-05). "Joe Scarborough Is in His Prime With MSNBC's Morning Audience - NYTimes.com". The New York Times. אורכב מ-המקור ב-13 באפריל 2014. נבדק ב-2023-12-20. {{cite web}}: (עזרה)
  52. ^ "American Journalism Review - Archives". ajrarchive.org. נבדק ב-2023-12-20.
  53. ^ "Morning Joe celebrating its fifth birthday". MSNBC. 15 בספטמבר 2012. נבדק ב-17 ביוני 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  54. ^ Thompson, Alex (2 פבר' 2024). "Inside Biden's Obsession with "Morning Joe"". Axios. נבדק ב-25 במרץ 2024. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  55. ^ "MSNBC Delivers Most-Watched Year Ever". NBC Media Village. נבדק ב-15 ביוני 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  56. ^ "MTP Guest Hosts for Sunday April 1". Arizona Daily Star. באפריל 2012. נבדק ב-1 במאי 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  57. ^ "Joe Scarborough & Mika Brzezinski Begin Radio Show Monday". TV Newser. 5 בדצמבר 2008. אורכב מ-המקור ב-7 בדצמבר 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  58. ^ Stelter, Brian (5 בדצמבר 2008). "TV Decoder: 'Morning Joe' Hosts Add Radio to Routine". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  59. ^ "Tom Brokaw is Joe & Mika's First Radio Guest". TV Newser. 8 בדצמבר 2008. אורכב מ-המקור ב-11 בדצמבר 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  60. ^ Hinckley, David (26 באפריל 2010). "Joe Scarborough and Mika Brzezinski take 'brief hiatus' from radio show to develop new program". Daily News. New York. {{cite news}}: (עזרה)
  61. ^ "Rome wasn't burnt in a day". NBC News. 7 בספטמבר 2004. נבדק ב-14 בנובמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  62. ^ Gillespie, Nick (12 ביולי 2009). "Book Review – 'The Last Best Hope – Restoring Conservatism and ..." The New York Times. נבדק ב-14 בנובמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  63. ^ Scarborough, Joe (12 בנובמבר 2013). "The Right Path". Random House. נבדק ב-27 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  64. ^ Scarborough, Joe (24 בנובמבר 2020). "Saving Freedom". HarperCollins. נבדק ב-25 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  65. ^ O'Neal, Sean (20 ביוני 2017). "MSNBC's Joe Scarborough finally dropping his debut EP". The A.V. Club. נבדק ב-25 ביוני 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  66. ^ "CNN 1998 Election Biography". CNN. 9 באפריל 1963. נבדק ב-22 במאי 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  67. ^ "A coverup for a cause of Autism? – Morning Joe – NBC News". MSNBC. 22 ביוני 2005. נבדק ב-22 במאי 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  68. ^ "Joe Scarborough and Susan Waren divorce in January 2013". tmz.com. נבדק ב-16 במרץ 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  69. ^ Firozi, Paulina (4 במאי 2017). "'Morning Joe' co-hosts Scarborough and Brzezinski are engaged". The Hill. נבדק ב-4 במאי 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  70. ^ Birnbaum, Emily (25 בנובמבר 2018). "Brzezinski and Scarborough tie the knot in secret wedding ceremony". The Hill (באנגלית). נבדק ב-26 בנובמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ג%27ו_סקרבורו&oldid=38386954"